1. רחוב דנואייה: נכנסים לשכונה
ממטרו Belleville מגיעים לרחוב Dénoyez כדי להתחיל מעט הרחק מהצומת הגדול. מסתכלים על הקירות והחזיתות כפי שהם ביום הביקור, בלי לחפש תמונה מסוימת שראיתם ברשת: מראה הרחוב משתנה. כשעוצרים, מתחשבים בדיירים ובכניסות לבניינים. משם נעזרים במפה כדי להגיע ברחובות השכונה לאזור וילן, ומשאירים את העלייה בפארק לתחנה הבאה.
2. וילן: קוראים את השכונה שנעלמה
מתקרבים לפארק מהצד של Rue Vilin. חלק מהרחוב הישן נעלם במהלך השינוי שעברה השכונה; הסופר ז׳ורז׳ פרק חי כאן בילדותו. באתר עיריית פריז יש מסמכים שמאפשרים להכיר את הנוף הקודם לפני הביקור. קוראים קטע קצר או מסתכלים בתצלום ומשווים למקום כיום. המטרה אינה למצוא בית שנותר ללא שינוי, אלא להבין מה היה כאן לפני הגן.
3. הפארק ותצפית וילי רוניס
נכנסים דרך שער פתוח ועולים בהדרגה לתצפית. מחלקים את המאמץ לכמה עצירות קצרות במקום לחפש את הדרך הישירה ביותר. למעלה נותנים למבט לנוע מעל הגגות לפני שחוזרים לצלם. הנוף הוא התמורה לעלייה, אבל אין סיבה לדרוש מכולם להתמודד עם מדרגות: אם השיפוע אינו מתאים לקבוצה, בוחרים גרסה קצרה יותר ברחובות הנמוכים.
4. קורון: יורדים בחזרה לשדרה
יורדים בשבילים הפתוחים לכיוון Rue des Couronnes וחוזרים ל־Boulevard de Belleville. לא חותכים דרך ערוגות כדי לחסוך כמה מטרים. אפשרויות הארוחה נמצאות במספרים 92 ו־112 על השדרה; בוחרים את הכיוון הסופי לפי הכרטיס שבחרתם. המעבר מהשקט היחסי של הפארק לרחוב הוא חלק מהטיול. מסיימים סביב שולחן במקום להוסיף עוד עלייה.
איפה עוצרים לארוחה כשרה
שתי הכתובות המוצעות נמצאות על Boulevard de Belleville. משווים את הכרטיסים ואת המידע על הכשרות לפני שקובעים מקום מפגש: שם השכונה לבדו אינו מבטיח את מה שאתם מחפשים. מאשרים ישירות את פרטי הארוחה ומשאירים מרווח זמן אחרי הירידה. בטיול קבוצתי בוחרים שולחן לפני היציאה כדי לא להשאיר את כולם ממתינים על המדרכה.