1. מביטים בשער בלי לחצות את מעגל התנועה
התחילו בראש השאנז אליזה מול שער הניצחון. כדי להגיע לרחבת השער השתמשו במעבר התת־קרקעי המיועד לכך, ולעולם לא בנתיבי התנועה שסביב אטואל. אפשר גם להישאר על מדרכת השדרה ולהתחיל לרדת. העלייה לשער דורשת כרטיס וזמן נפרדים ואינה כלולה בטיול החיצוני.
2. יורדים בשדרה עד לרון־פואן
רדו בשאנז אליזה והישארו באותו צד ככל שנוח. פחות חציות מאפשרות להביט בשדרה בלי לזגזג בין חלונות ראווה. ליד הרון־פואן הנוף נפתח לכיוון הגנים והארמונות. אם המטרה המרכזית תרבותית, הגבילו כאן את זמן הקניות: הקטע הזה מתארך בקלות בלי לשים לב.
3. רואים את שני הארמונות ובוחרים ביקור אחד
המשיכו לאוון ווינסטון־צ׳רצ׳יל כדי לראות את חזיתות הגראן פאלה והפטי פאלה. אפשר להאריך עד גשר אלכסנדר השלישי למבט על הסן ולחזור באותה שדרה. לכניסה לפטי פאלה בדקו את לוח הפעילות ואת תנאי התערוכה. ביום שני הישארו בעצירה חיצונית. ביקור בפנים מחליף חלק מהשיטוט ואינו כלול בזמן ההליכה.
4. עוזבים את השדרה לרחוב ז׳אן־מרמוז
חזרו לכיוון הרון־פואן והגיעו לרחוב ז׳אן־מרמוז שמצפון לשאנז אליזה. המעבר הקצר מחליף את השדרה המונומנטלית ביעד ברור לארוחה. שני הכרטיסים שנבחרו נמצאים ברחוב הזה, אך מתייחסים לעסקים שונים. בדקו את מספר הבית ואת הבחירה, במיוחד אם חברי הקבוצה שמרו המלצות שונות.
איפה עוצרים לארוחה כשרה
קראו בנפרד על שתי אפשרויות הארוחה, כולל סוג האוכל והמקור המתועד. אלו חלופות באותו אזור, ולא עצירות שצריך לשלב. החליטו לפני ביקור במוזיאון ואשרו את תנאי ההגעה. בתי הקפה בארמונות והעסקים בשדרה אינם מוצגים כחלופות כשרות.